אז מהי רפואה הוליסטית?

מקור המילה “הוליסטי” הנו מייוונית ופירושה “שלם” או “כולל”.הוליסטי הנו שם כולל לגישות ברפואה האלטרנטיבית  המדגישות את הצורך בבחינת גופו, רגשותיו, מחשבותיו, דרך חשיבתו ואת סביבתו הפיזית והמנטלית של המטופל (“החולה”) במקביל לבדיקה ולהתיחסות לאיבר המאותגר ולתפקודו. ברפואה הוליסטית אנו שמים דגש על השתתפותו הפעילה של המטופל בתהליך הריפוי ושימת הדגש על אורח חיים בריא יותר, על הרגלי אכילה נכונה, הרגלי שינה נכונים יותר, פעילות גופנית תוך שימת לב לנשימה נכונה, הקפדה על שהייה מספקת בשטחים הפתוחים ובחיק הטבע, הימנעות מסיכונים או ממצבי מתח מיותרים, וכיוצא בהנה.

המונח “רפואה הוליסטית” נוצר בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים ואת היסודות הפילוסופיים עליהם מושתת תפיסה זו ניתן למצוא עוד בפילוסופיה היוונית, בה הרופאים והפילוסופים היוונים בוחנים את האתגרים הפיזיים של בני האדם מנקודת הסתכלות כוללת וכבר סוקרטס מסביר בכתביו, בתשובה לשאלת תלמידו, כי “המלך זאלמוכסיס” שהוא למעשה התגלמות האלוהות, אומר “שאין ניגשים לריפוי עיניים בנפרד מהראש ואין ניגשים לריפוי הראש בנפרד מהגוף”.

כלומר, הבחינה ותהליך הריפוי של האדם חייבת להיות מושתתת על הסתכלות והתבוננות כוללת באותו האדם – זהו מקור העצמה בשיטת הטיפול ההוליסטי.

ההבנה כי ישנם מקרים רבים בהם קצרה ידה של הרפואה הקונבנציונאלית מלהקל במקביל להרחבת תנועת התיירות של בני המערב בארצות מזרח אסיה במחצית השנייה של המאה העשרים וההיכרות עם תורות הריפוי המקובלות במדינות אלו העצימו והעמיקו במערב את הרצון להרחיב את תהליכי הריפוי מעבר לשיטות הריפוי הקונבנציונאליות ולהוסיף להן מתוך סל הטיפולים והשיטות הנהוגים במזרח.

עם זאת, הפופולאריות הרבה של הרפואה ההוליסטית באה לה רק ברבע האחרון של המאה העשרים כאשר רבים מהעוסקים בה מרחיבים את משמעותה המקורית – איכות חיים בריאה – לסוגי טיפולים רפואיים שחלקם מדעיים, מבוססי ידע וניסיון רב שנים וחלקם מבוססים על אינטואיציות וכוונות טובות בלבד. מטוטלת השאיפות והתפיסות שרווחו נעו מראיית הרפואה ה”מערבית” השגורה, ע”י “נאמני הרפואה ההוליסטית” רק כדרך נוספת של ריפוי, שאינה בהכרח היעילה ביותר ועד כיום בו העוסקים ברפואה הוליסטית מכירים בתפקודו המרכזי של מדע הרפואה “המערבי”, הנלמד כמקצועות חובה בכול מערכת לימודי רפואה הוליסטית המכבדת את עצמה, והמטפלים ההוליסטים אינם מהססים עוד להפנות את מטופליהם גם לקבלת טיפולי רפואה מערביים במקביל לטיפולים ההוליסטים הנתפשים כיום יותר כ”רפואה משלימה” ופחות כ”רפואה אלטרנטיבית“.

עם התפתחות והתרחבות הפעילות של הרפואה ההוליסטית, נוצרו במקרים רבים מתחים עם העוסקים ברפואה הקונבנציונאלית תוך הטחת האשמות הדדיות. מחד, האשמת הרופאים ברפואה הקונבנציונאלית בהתמקצעות והתמקדויות ייתר באיברי הגוף השונים תוך התעלמות מהיות האדם מכלול פיזי ומנטלי שלם תוך הפעלת אמצעים פולשניים, לעתים ללא צורך. ומאידך הטחת האשמות מצד ה”רופאים הקונבנציאליים” ברפואה האלטרנטיבית כי תוצאות הריפוי הנן תופעות של פלצבו בלבד וכי אין שיטות הריפוי והטיפול ההוליסטיות אינןמבוססות על תוצאות של מחקרים קלינים.

כיום, כמעט בכול מוסד רפואי המכבד את עצמו, דרות בכפיפה אחת ובשילוב בין השתיים, גם הרפואה הקונבנציונאלית וגם שיטות הטיפול ההוליסטי, המשלים וציבור המאושפזים והמטופלים במוסדות המרפא הללו זוכים לטיפול המשלב את שתי התפיסות הללו ושילוב זה מקצר את זמני ההחלמה ומיטיב עם המאושפזים.

תגובות

אנא לחצו כאן לקריאת או השארת תגובות