גוף ונפש
האדם כמכלול מכיל למעשה 2 "חלקים, גוף ונפש. המילה "גוף" מתייחסת לכלל האיברים והרקמות בגוף האדם, ואילו המילה "נפש" מתייחסת לבינה (Mind) של האדם.ברור לרובנו כי ארועים פיזיים כלשהם, לדומגה פציעה, מותירים סימנים בגופו של אותו האדם, צלקת הנותרת לפעמים במקום שנחבל באותו הארוע ובה בעת גם הנפש נושאת עמה משקעים וטראומות מן העבר. מאות בשנים היה מקובל לראות את הגוף והנפש של האדם כשתי מערכות נפרדות, שכל אחת מהן מתפקדת באופן עצמאי. ואולם, כולנו מודעים להשפעה של הנפש או של מצב הרוח כביטוי למתרחש בנפש על הגוף. למשל, הלב פועם בקצב מהיר בעת התרגשות. סערת נפש גורמת לא פעם לכאבי בטן. הפחד גורם להזעה. ועוד. הקשר הזה יכול להיות מסובך אפילו יותר, שכן מצבים כמו סטרס ממושך יכולים,למשל להגביר את הסיכון לכיב בתריסריון.
ניתן לומר שאין כמעט הפרעה גופנית שאיננה קשורה בצורה זו או אחרת בגורמים שבתחום הנפש. הגישה ההוליסטית היא גישה כוללנית 
הלוקחת בחשבון את כל מרכיבי הסביבה והאישיות בנוסף לתלונות של החולה והאבחנות הרפואיות. גישה זו מסתכלת על האדם כמכלול מרכיביו, כלומר הגוף והנפש. ביסוד הטיפול לפי הגישה ההוליסטית עומד הרעיון שבכל אדם אצורים כוחות ריפוי טבעיים, כוחות המאפשרים לו להתמודד עם כאב ועם המצב הגופני והנפשי שהוא נתון בו. מכאן, שבכל טיפול באדם הסובל, מומלץ לשקול שילוב של שיטות טיפול משלימות – בראש ובראשונה לתמיכה באדם ולחיזוק כוחות הריפוי האצורים בתוכו.
אדם הגיע לרופא המשפחה והתלונן על כאבים בבטן העליונה, חוסר תיאבון וצרבות. כאבי בטן ליוו אותו לטענתו למעלה מ-10 שנים, ולטענתו כול הבדיקות שביצע נמצאו תקינות. (נשמע מוכר??). מאחר והרופאים לא מצאו סיבה לטענותיו, נקבע על ידם כי המתלונן סובל מתסמונת המעי הרגיז. בשיחות מעמיקות יותר עם המתלונן התברר כי הכאבים והצרבות התחילו במקביל לשינויים מהותיים שהתרחשו במקום עבודתו ואשר גרמו לו למתח רב. המתלונן אף נזכר שלאחר מספר שנים אף אובחן אצלו כיב קיבה שנגרם כתוצאה מחיידק בקיבה. הוא קיבל טיפול תרופתי מתאים והסימפטומים חלפו, אבל חזרו והופיעו בתקופת הלחץ שעבר. רופא המשפחה שלח את החולה לבדיקה האם גם הפעם יש חיידק בקיבתו, והתשובה הייתה חיובית. הרופא הציע טיפול המשלב טיפול תרופתי בחיידק ובסימפטומים עם טיפול בתזונה ודמיון מודרך. הרופא בחר לשלב בין הטיפולים בגלל הצורך המיידי להפסיק את הכאב ואת הצרבות ולחסל את החיידק חיסול מהיר, יחד עם הצורך למנוע את הישנות הבעיה, לחזק את הגוף ואת מערכת החיסון, ולטפל בבעיות נלוות נוספות שמהן הוא סובל שנים. הטיפול התרופתי הסתיים בתוך שבוע, והטיפול המשלים נמשך כחמישה חודשים נוספים. הטיפול המשלים כלל טיפולי גוף/נפש בדמיון מודרך להרגעה ולהתמודדות עם מתחים, לחיזוק מערכות הגוף ועוד. לאחר חמישה חודשי טיפול המטופל היה ללא סימפטומים ותלונות, מצב שנמשך שנים רבות. כאמור, לנפש יש השפעה רבה על מערכות הגוף, והיא יכולה לתרום להתפתחות מוגברת של מחלות וכמובן גם להאיץ את ריפוין.
| השפעה חיובית | השפעה שלילית | |
| מערכת החיסון | המצב הנפשי שאנו נתונים בו הוא גורם חשוב שמשפיע על מערכת החיסון שלנו.במצב רוח מרומם, התנגדות הגוף למחלות עולה. ידוע שמערכת העצבים המרכזית מפרישה לגוף חומרים כימיים שמסוגלים לחזק או להחליש אותו.אנדורפינים, חומרים המופרשים כשאנו מאושרים ושבעי רצון, נקשרים לתאי מערכת החיסון ומשפרים אח פעילותה, והתנגדותה למחלות גוברת. | במצב רוח רע, בעת כעס, אירועים קשים, פרידות וכדומה, יש נטייה לחלות ביתר קלות. ידוע שמצב רוח רע גורם להפרשת עודפי קורטיזון, המוכר כאחד החומרים שמדכא את מערכת החיסון.ידוע שמצב רוח רע גורם להפרשת עודפי קורטיזון, המכונה "הורמון הדאגה" ומוכר כאחד החומרים שמדכא את מערכת החיסון ומעלה רגישות לזיהומים. |
| סרטן | מחקר ישראלי חדש מצא כי טיפולי גוף ונפש כגון תרפיות מגע, מדיטציה, דמיון מודרך ועוד, משפרים משמעותית את איכות חייהם של חולי סרטן שמטופלים בכימותרפיה. חולים אלו היו עייפים פחות, סבלו פחות מבחילות, עצירויות וכדומה, לעומת חולי סרטן שלא טופלו בשיטות רפואה משלימה אלו. | מחשבותינו משנות את המצב הביוכימי של הגוף ואת תפקודיו.כיום ידוע שלפחות חלק ממקרי התפתחות מחלת הסרטן קשורים במצבם הנפשי של החולים. |
| מחלת פרקינסון | חוויה משמחת מאוד, טיול מוצלח והתייחסות חמה במיוחד מהזולת מסוגלים לשפר את התסמינים של המחלה, ואפילו לבטלם לתקופה קצרה. | רגשות שליליים, בעיקר רוגז, כעס ותסכול, גורמים להחרפה של הסימפטומים העיקריים של מחלת פרקינסון – רעד ונוקשות שרירים. |
בטבלה ניתן לראות בצורה סכמטית את ההשפעה של המצב המנטלי על מערכות הגוף ועל מחלות בהן לוקים אנשים שונים.
מאידך, הקשר בין הגוף לנפש אינו חד כיווני, וכשם שהנפש משפיעה על הגוף, גם הגוף משפיע על הנפש. לדוגמה, כשאנו חשים בכאב מצב הרוח משתנה, וכאשר הכאב מתמיד (כרוני), האדם מתקשה לתפקד. הכאב הכרוני, המתמשך פוגם באיכות החיים ובעטיו האדם יכול להתרחק מסביבתו ומחבריו, לזנוח את תחביביו ואת ענייניו ולהסתגר בדלת אמותיו. פעמים רבות כאב שוחק את שמחת החיים הטבעית.
הכאב גורם ללחץ נפשי, והלחץ הנפשי בתורו יכול לגרום לדוגמה למספר הפרעות בנפש:
- חרדה – חוסר אונים וחשש מפגיעה נוספת כמו החמרת הכאב, תלות בזולת וחוסר שליטה על הגוף.
- דיכאון – חשש מפני הבאות ומועקה בשל אובדן היכולת התפקודית באין אפשרות נראית לעין להשתקם.
- כעס – תסכול והתמרמרות בשל נסיבות החיים והכאב שהאדם נאלץ להתמודד עמם.
לגוף יש גם אפשרות להשפעה חיובית על הנפש. 
לדוגמה, פעילות גופנית סדירה מרוממת את מצב הרוח ומפחיתה גם את הסיכון לפתח מחלות מסוימות. אימון גופני הוא כלי רב עוצמה לשיפור מצב הרוח, הן בקרב בריאים והן בקרב חולים. האימון מפחית את הסיכון ללקות בדיכאון, לעתים אף יעיל כטיפול תרופתי ואף מסוגל לטפל במקרים של דיכאון העמיד לתרופות. האימון גם משפר את דימוי הגוף, מפחית חרדה ומתח, ומשפר קשרים בין אישיים.
